רשלנות רפואית בלידה

אירוע הלידה הוא אירוע יוצא דופן. לא משנה אם אתם כבר הורים או שזוהי הלידה הראשונה שלכם, מדובר באירוע מרגש ומיוחד במינו, ומלבד היותו מרגש הוא גם מורכב מאוד רפואית. לצערנו, לא מעט לידות מסתבכות בשל רשלנות רפואית, ומסתיימות בנזק שנגרם לאם, לתינוק או לשניהם. תביעות מסוג זה הן מהתביעות הנפוצות ביותר בתחום רשלנות רפואית.

מה צריך להוכיח כדי לתבוע רשלנות רפואית בלידה?

כדי לתבוע בגין רשלנות רפואית בלידה יש להוכיח כי הנזק שנגרם לאם או לעובר נגרם בשל חוסר הזהירות של הצוות הרפואי, וכי אם היו נוהגים בזהירות רבה יותר – הנזק היה נמנע. כלומר, יש להוכיח קשר נסיבתי בין הנזק שנגרם לחוסר הזהירות.

מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה

• אי ביצוע של ניתוח קיסרי – ההחלטה על ניתוח קיסרי מתקבלת לרוב כשאין היתכנות להוציא את העובר בדרך טבעית, למשל כשהוא מסובב את העכוז לכיוון תעלת היציאה ולא את ראשו. מקרים נוספים המצריכים ניתוח קיסרי הוא מצב של חירום של האם או העובר, למשל כשהעובר מאבד דופק ויש צורך לשחררו מרחם האם במהירות הבזק. תינוק או אם שניזוקו בעקבות אי ביצוע של ניתוח קיסרי, כשניתן להוכיח זאת – יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה.
• החלטה שגויה על ניתוח קיסרי – ניתוח קיסרי הוא לא ברירת המחדל, שכן הוא כרוך בחיתוך הבטן, תפרים, זמן החלמה ממושך, סיכונים רבים יותר וכן סיכונים בלידות שלאחר מכן. החלטה על ניתוח קיסרי כשאין בכך צורך של ממש, עשויה להיות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.
• ביצוע ניתוח קיסרי באיחור – ביצוע ניתוח קיסרי באיחור עלול להיות שווה ערך להחלטה שלא לבצע ניתוח קיסרי, שכן לעיתים זה עשוי להיות מאוחר מדי עבור האם או העובר. למשל – במקרה של חוסר חמצן לעובר אשר גורם לנזק מוחי, אותו היה ניתן למנוע אם ההחלטה על ביצוע הניתוח הקיסרי הייתה מתקבלת בזמן.
• ביצוע ניתוח קיסרי בצורה שגויה – ניתוח קיסרי, על אף המהירות בה הוא מבוצע שכן מדובר בניתוח חירום לכל דבר, הוא ניתוח מורכב. יש לחתוך את הבטן מבלי לפגוע בעובר, להוציא את העובר כנדרש ולתפור את הבטן בחזרה. בניתוח מסוג זה, הסכין עלולה לפגוע באיברים סמוכים או בכלי דם ומלאכת התפירה עלולה להיות רשלנית ולגרום לצלקת מכוערת ואף לזיהום, ואז עשויה להיות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח קיסרי.
• רשלנות בלידה מכשירנית – לידה מכשירנית היא לידה בה העובר "נשלף" באופן אקטיבי מתעלת הלידה בסיוע של כלים שונים – מלקחיים או ואקום. הגולגולת הרכה של התינוק עלולה להינזק כתוצאה מהלחץ והמשיכה המופעלים עליה. תביעה בגין רשלנות בלידה מכשירנית ניתן להגיש אם התרחש נזק לתינוק כתוצאה מעבודה לא זהירה.
• בחירה בשיטת יילוד שגוייה – ישנן מגוון שיטות לביצוע לידה – מניתוח קיסרי, דרך לידה וגינלית ועד ללידה באמצעות מכשירים שונים. תביעת רשלנות רפואית בגין שיטת יילוד שגויה ניתן להגיש אם נבחרה שיטה שאינה מתאימה על אף שניתן היה לבחור בשיטה אחרת, ושיטה זו גרמה נזק לאם או לעובר.
• אי נוכחות של רופא בחדר לידה – הליך הלידה מתבצע על ידי מיילדות מנוסות, ואין הכרח לנוכחות של רופא בחדר הלידה. עם זאת, ישנם מקרים חריגים בהם נדרשת נוכחות של רופא מומחה, למשל – כאשר הלידה מסתבכת, אינה מתקדמת כמצופה, כשמדובר בלידה שידוע שהיא בסיכון גבוה ועוד, והנזק שנגרם עלול היה להימנע אם הרופא היה נוכח. על כן, אי נוכחות של רופא בחדר לידה אמנם לא מהווה באופן אוטומטי עילה לתביעה, אך יש מקרים חריגים.
• מעקב לקוי אחרי יולדת – במהלך הלידה יש צורך לעקוב גם אחר המדדים של האם – דופק, לחץ דם, תחושה כללית וגם תלונות על כאב חריג במיוחד. כן כמו, במידה ובוצעה לידה בניתוח קיסרי – יש להמשיך במעקב גם בימים שאחריו על מנת לוודא שלא מתפתח זיהום או בעיה אחרת. נזק רפואי שנגרם לאם וניתן היה למנוע אותו אם היו עוקבים אחר המדדים של האם – הוא עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה.
• השארת שארית שליה משמעותית – לאחר יציאת התינוק מהרחם אמורה לצאת גם השלייה שהזינה אותו במהלך ההיריון. לעיתים עלולים להתרחש מקרים בהם חלק משמעותי מהשלייה נותר ברחם האם וגורמם לדימום, זיהום ואף למוות. על הצוות הרפואי לזהות האם השלייה יצאה בשלמותה ולהתייחס לתלונות האם ברצינות בנוגע לכאבים חזקים בשעות ובימים שלאחר הלידה.

את מי תובעים במקרים כאלה?

תביעת רשלנות רפואית בלידה מוגשות על ידי עורך דין רשלנות רפואית בלידה כנגד מדינת ישראל / משרד הבריאות אם הלידה התרחשה בבית חולים ממשלתי. אם הלידה התבצעה בבית חולים השייך לקופת חולים, ניתן לתבוע את קופת החולים ואם היא התרחשה בבית חולים פרטי – אזי יש לתבוע את בית החולים. .

עד מתי ניתן להגיש תביעה מסוג זה?

אם הנזק נגרם לאם היולדת – תקופת ההתיישנות לתביעת רשלנות רפואית בלידה עומדת על 7 שנים ונספרת מהיום בו נוצרה עילה לתביעה, קרי מהיום בו התרחשה הרשלנות. אם מדובר על נזק שנגרם לילוד, תקופת ההתיישנות עומדת על 7 שנים מהגיעו לגיל 18, קרי עד היותו בן 25 שנים.

מידע נוסף