ביצוע מעקב או חקירה על מבוטח באמצעות המוסד לביטוח לאומי
תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) מסמיכה את הוועדה הרפואית לעררים להזמין חקירה ובכלל זה מעקב סמוי אחר מבוטח.
תפקידה של הועדה הרפואית:
הוועדות הרפואיות לעררים אינן גוף "שיפוטי" מובהק, דהיינו, הוועדה לא רק מכריעה הין הראיות וטענות הצדדים, אלא מסורה לה החובה והסמכות לבחון ולבדוק את המבוטח, ובכך להשלים מיוזמתה ולפי שיקול דעתה את מסכת "הראיות" לצורך קביעת מצבו של המבוטח.
הסמכות לדרוש חקירה ל"אימות נתונים" טומנת בחובה קשת רחבה של פעולות ובכללן ביצוע מעקב סמוי. בסיוע של עורך דין ביטוח לאומי תוכלו לדעת באופן ברור האם פרוטוקל החקיה נעשה כהלכה.
חקירה בנסיבות פסולות:
בפסק דין ידידה דוד בית הדין דן בשאלה מהי תחבולה מותרת שחוקרי המערער רשאים לנקוט בחקירה תוך דיון בשאלת "קבילותו" בוועדה הרפואית של המערער של תוצר החקירה, צילום וידאו במקרה דנן, ובשאלת המשקל שעל הוועדה לתת לתוצר החקירה, שעה שנקבע כי הוא "קביל" ופסק כי הפעולות שביצעה החוקרת המערער הן בגדר תחבולה מותרת, כי הצילום "קביל" בוועדה, וכי אין מקום להתערב בהחלטות הוועדה לעניין המשקל שניתן לצילום.
במקרה דנן נדון צילום וידאו בו נראית חוקרת מטעם המערער שהגיע למקום עבודתו של המשיב לביצוע חקירה סמויה. החוקרת פנתה למשיב וביקשה ממנו שירות מסוים. המשיב ליווה אותה ממקום אחד לאחר ובזמן זה שמטה מידה "בטעות" מספר מטבעות והמשיב התכופף להרימם.
חומרי החקירה לא יועברו לידי הוועדה:
המחלוקת נעוצה בשאלה האם החקירה נעשתה בנסיבות פסולות, אם לאו והאם תוצר החקירה, הצילום, "קביל" בוועדה והאם נעשו בניגוד לחוק היסוד ועקרון בסיסי במשפט והוא חוק יסוד כבוד האדם. במקרה דנן בית משפט קמא כי חומר החקירה לא יועברו לידי הוועדה הרפואית.