א.ז. בן 45 ותושב אשדוד, תובע כרבע מיליון ₪ מחברת דן
לאחר שלטענתו נפגע במסגרת עבודתו במשך כשש שנים כמכונאי אוטובוסים במוסך של החברה בבני ברק. מכתב התביעה עולה כי עבודתו של א.ז. במחלקת חשמל וגירים היתה כרוכה בהרמת משאות כבדים במיוחד, בהורדה והרמה של חלקי חילוף במשקל כבד, במשך כ – 12
שעות ביום, שישה ימים בשבוע. הוא נדרש להרים לבדו גיר של אוטובוס ומצברים במשקל שהתקשה לשאת, מה שגרר כאבי גב חוזרים ונשנים.
פעמים רבות התלונן כי "נתפס " לו הגב וכי הוא סובל מכאבים עזים שמפריעים לו בתפקוד, מעירים אותו משנתו ומסבים לו נזק רב. בתביעה נטען כי א.ז. לא קיבל עזרה קבועה במהלך כל השנים בנשיאת המשקל הכבד, וכשביקש סיוע נתקל בסירוב מעסיקיו. הנזק המצטבר הביא למגבלה רפואית ותפקודית המקשה עליו הן בעבודתו והן בתפקוד היומיומי. לפני כשש שנים, כשהרים לבדו תיבת הילוכים של אוטובוס נגרמה לו פגיעה קשה בגב.
בתביעה כנגד חברת האוטובוסים דן וכנגד חברת הביטוח שביטחה אותה נטען כי החברה הנהיגה שיטת עבודה לקויה ולא סיפקה לתובע את האמצעים הדרושים לעבודה בטוחה – אם בכלי עבודה מתאימים ואם בעזרה של עובדים נוספים. פרופ` רמי מושיוב, אורתופד מומחה מטעם בית המשפט שמונה לנוכח מחלוקת שנתגלעה בין מומחי הצדדים, קבע כי התובע סובל מנכות אורתופדית לצמיתות בשיעור של 5%.
עוד קבע כי אם מקצועו מצריך ביצוע פעולות פיזיות וכי יש לקבל את מסקנתו של מומחה מטעם התביעה, לפיה יש להתחשב בתקנה 15 במלואה; דהיינו, לקבוע כי דרגת נכותו התפקודית הינה בשיעור של 7.5%. שכרו הברוטו של המכונאי עמד עד לפגיעה על כ – 6,000 ₪ לחודש.
לאחר התאונה שכרו "צנח" משמעותית, משום שנאלץ לעבוד פחות שעות או בתפקיד אחר. לאחר שפוטר היה מבוטל במשך כתשעה חודשים, עד שמצא עבודה בביצוע עבודות הדורשות פחות מאמץ פיזי ושכרן נמוך בהרבה.
נטען כי אילולא הפגיעה, שכרו כיום היה כ – 9,000 ₪ לחודש.
לאור מסקנות מומחה בית המשפט נקבע כי התובע זכאי לפיצוי כרבע מיליון ₪ בגין אבדן שכר, עזרת צד ג`, כאב וסבל, נסיעות לטיפולים וטיפולים והוצאות משפט.
