תקנה 15

אדם שבעקבות פגיעתו בעבודה או מחלתו צומצמה יכולתו התעסוקתית כתוצאה מהפגיעה או מהמחלה וכן עקב התאונה נפגעו הכנסותיו לתקופה בלתי מוגבלת מעל 20% יטען לתקנה  15 אובדן כושר עבודה. תקנה 18 הינה תקנה הקובעת נכות מלאה בתקופת הנכויות הזמניות, לעומת זאת תקנה 15 הינה תקנה הדנה בתקופת הנכות הצמיתה. לא מדובר בנכות רפואית אלא בנכות תפקודית. הכרעת הביטוח הלאומי וקביעת נכות תפקודית תשפיע על ההכרעה בתיקי נזיקין או מול חברת הביטוח בהתייחס לאותו תיק.

ככל ותקבע לאדם נכות רפואית של 19% המקנה מענק חד פעמי – לא ניתן באמצעות תקנה 15 לקבוע 20% נכות וקצבה לכל החיים, כלומר במצב שאדם מקבל 19% לא יוכל לקבל נכות לצמיתות בשל הפעלת תקנה 15.

מהי תקנה 15

לאחר שתקבע נכות צמיתה בעניינו של המבוטח, תבחן הועדה תוספת עבור תקנה 15 ככל ופגיעתו בעבודה או מחלתו שהוכרה גרמה לצמצום יכולותיו התעסוקתיות. ניתן לבצע הפעלת תקנת 15 במלואה או ברבע בלבד, לדוגמא אם נקבעה לאדם נכות של 10% ויפעילו לו את תקנה 15 תקבע נכותו בשיעור של 15% או ברבע – ונכותו תעמוד על 12.5%.

הקריטריונים לקבלת תוספת קצבה בגין תקנה 15 

אדם שעקב פגיעתו אינו מסוגל לעבוד בעבודתו הקודמת, מטה לחמו ונאלץ לעזוב את העבודה שבה עבד או אינו מסוגל למצוא עבודה תחת תחום המומחיות שלו – רשאי להגיש תקנה 15. לדוגמא מורה שסובל ממחלת מקצוע צרידות, הפסיק את עבודתו, מסוגל לעבוד בעבודה אחרת אולם נפגע תחת היכולות שלו – תקבע בגינו תקנה 15.

מה התהליך

לאחר שתקבע נכותו של אדם, הועדה תקבע את התייחסותה לתקנה 15, ככל שנקבעו לאדם מעל 20% נכות – תועבר פנייתו לוועדת הרשות שמתכנסת ומכריעה בעניינו של התובע. ככל שוועדת הרשות המליצה על הפעלת תקנה 15 במלואה אין צורך לערער, אולם כאשר החליטה על הפעלת תקנה 15 ברבע או לא אישרה בכלל, המבוטח יגיש ערער תוך 15 יום מיום החלטת ועדת הרשות ויטען את כל טענותיו בפני הועדה הרפואית.

בפני הועדה יעמוד פרוטוקול ועדת הרשות ונימוקיה מדוע לא להפעיל את תקנה 15 ומנגד טענותיו של המבוטח.

הישג משפטי שלנו

במשרדינו נוהל לאחרונה תיק בעניינו של ספר שנגרם לו קרע בכתף כתוצאה מנפילה על היד. לתובע קרע בכתף. למרות שידוע כי פגיעה בכתף ואי מסוגלות להניע את הכתף – תגרום לפגיעה משמעותית ביכולתו של המבוטח לעבוד – דרשה הועדה  לקבל את נתונים מרואה חשבון נוכח הכנסותיו ואז קבעה 42% והפעילה את תקנה 15 במלואה נוכח קבלת הטענה כי צומצמו אפשרויות התעסוקה של התובע.