תאונת עבודה מה עושים

החוק בישראל לתאונת עבודה

החוק בישראל מגדיר תאונת עבודה כאירוע שקרה לעובד תוך כדי עבודתו או כתוצאה ממנה, וגרם לו נזק גופני או נפשי. להלן עיקרי ההגדרה החוקית של תאונת עבודה:

• תאונת עבודה היא תאונה שהתקיימה בזמן עבודתו של עובד ועקב עבודתו. מדובר בשתי תנאים מצטברים. כלומר לא כל תאונה שהתרחשה בזמן עבודה תוכר כתאונת עבודה אלא תאונה שהתרחשה עקב עבודתו של אדם. כלומר חייב להיות קשר לעבודה.

• מקום העבודה והזמן – התאונה צריכה להתרחש במקום העבודה או בדרך לעבודה/מהעבודה, או להתרחש בזמן העבודה או בפעילות הקשורה לה.

• קשר לעבודה – האירוע צריך להיות קשור באופן ישיר או עקיף לביצוע העבודה. גם פעילות שנעשית לצורך העבודה, כמו הפסקות, נחשבת קשורה לה.

• נזק גופני או נפשי – התאונה חייבת לגרום לנזק גופני או נפשי מוכח לעובד, הנזק יכול להיות חד-פעמי או מתמשך.

החוק מטיל על מעביד את החובה לדווח על כל תאונת עבודה בהקדם, ולסייע לעובד בקבלת הפיצויים המגיעים לו.

מה נחשב תאונת עבודה?

תאונת עבודה נחשבת כל פגיעה גופנית או נפשית שנגרמה לעובד תוך כדי עבודתו או כתוצאה ממנה. הפגיעה יכולה להיות פיזית, כמו שבר, חתך או התעלפות, או פגיעה נפשית, כמו מתח או דכאון. חשוב שיהיה קשר סיבתי ברור בין האירוע לבין העבודה שהעובד ביצע. ישנן תאונות עבודה קלאסיות לדוגמא עובד שנפגע כתוצאה ממפגע בעבודה וישנן תאונות עבודה שאינן קלאסיות כמו אדם שהתכווח עם עובד אחר ולקה בליבו. או אדם שקיבל שבץ מוחי לאחר אירוע חריג בעבודה.

התביעות בביטוח לאומי נדחות כאשר קיים ספק ומועברות להכרעה בבית הדין לעבודה, כלומר המוסד לביטוח לאומי קובע כי התובע לא הוכיח קשר לעבודה ולכן עליו להגיש ערער לבית הדין לעבודה. הרבה מאוד תיקים מגיעים לפתחו של בית המשפט. תפקידו של עורך דין העוסק בביטוח לאומי הוא לנהל את התביעה כך שלא תדחה. להוכיח על ידי עובדות אוביקטיביות כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין מקרה האירוע וכמובן להוכיח נזק.

גם אם עובד הצליח להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה, עליו להוכיח כי נזקיו מעל 9% נכות שאחרת גם אם יוכיח שמדובר בתאונת עבודה – לא יקבל שום פיצוי. ועל כן חשוב מאוד להוכיח קשר סיבתי לעבודה וגם כדי לקבל את הפיצוי המתאים.

חשיבות נוספת להכיר באירוע כתאונת עבודה היא כדי להביא לידי הכרה, שהביטוח לאומי יכיר באירוע ובאם תהיהי החמרה בהמשך – אזי ניתן יהיה להגיש תביעה להחמרה.

תאונה שקרתה לעובד בדרך לעבודה או בחזרה ממנה נחשבת לרוב כתאונת עבודה. החוק מכיר בנסיעות אלו כחלק מהעבודה, ובלבד שהעובד נסע בדרך הסבירה והמקובלת. אולם, אם העובד סטה מהדרך הרגילה לצורך עניין אישי, התאונה לא תוכר כתאונת עבודה.

מה עושים במקרה של תאונת עבודה?

במקרה של תאונת עבודה, חשוב לפעול בצורה מסודרת ויעילה על מנת להבטיח שהזכויות שלך ימומשו ושהתהליך יתנהל בצורה חוקית ונכונה. התהליך משתנה במידה מסוימת בין עובד עצמאי לשכיר, להלן הצעדים לפי שני המקרים:

קבלת טיפול רפואי – הדבר החשוב ביותר הוא קודם כל להבטיח שאתה מקבל טיפול רפואי מיידי אם מדובר בפציעה. אם מדובר במקרה חמור, יש לפנות במהרה לחדר מיון או להזמין אמבולנס.

הודעה למעסיק (לשכיר) – אם אתה עובד שכיר, עליך להודיע למעסיק על התאונה כמה שיותר מהר. ההודעה תעשה בכתב או בעל פה, תלוי במדיניות החברה. המעסיק חייב לדווח על תאונת העבודה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 שעות במקרה של תאונה קשה, ו-48 שעות במקרה של תאונה קלה.

תיעוד התאונה – חשוב לתעד את פרטי התאונה כמו מתי, איפה ואיך היא התרחשה, ולהשיג עדים אם יש. ככל שהתיעוד יהיה מסודר ומפורט יותר, כך תהיה אפשרות להוכיח את הקשר בין התאונה לבין העבודה. יקטן הסיכוי שביטוח לאומי ידחה את התיק.

צעדים אם אתה עובד שכיר

• דיווח לביטוח לאומי – המעסיק הוא זה שדווח לביטוח לאומי על תאונת העבודה, אך עליך לוודא שהוא עושה זאת בזמן ובצורה נכונה. במקרים בהם המעסיק לא מדווח, תוכל לדווח בעצמך.
•  מילוי טופס בל 250 (הודעה על תאונת עבודה) – אחרי שהמעסיק דיווח לביטוח לאומי, ייתכן ותתבקש למלא טופס "בל/250" כדי להשלים את הדיווח.
• קבלת דמי פגיעה – אם בעקבות התאונה לא תוכל לעבוד למשך יותר מ-3 ימים, תוכל לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי. טופס נוסף שמומלץ למלא הוא "תביעה לדמי פגיעה". יש להגיש אותו לביטוח לאומי בהקדם האפשרי.
• הערכה רפואית – עליך להיבדק אצל רופא שממנו תקבל את "חוות דעת רפואית" שתאשר את הקשר בין התאונה לעבודה ותספק תמונה רפואית על אופי הפציעה וההשפעה שלה על כושר העבודה שלך.

צעדים אם אתה עובד עצמאי:

• דיווח לביטוח לאומי – גם אם אתה עצמאי, אתה חייב לדווח לביטוח לאומי על תאונת העבודה. יש למלא באופן עצמאי ולא באמצעות המעסיק את טופס "בל/250" ולהגיש אותו לביטוח לאומי. תהליך הדיווח על עצמאי שונה במעט, אך בסופו של דבר מדובר באותו טופס.
• הגשת תביעה לדמי פגיעה – כפי ששכיר מקבל דמי פגיעה, כך גם עצמאי יכול לקבל דמי פגיעה במקרה של תאונת עבודה. תביעה זו כוללת את המידע הרפואי שלך, כולל חוות דעת רפואית.
• הערכה רפואית – מומלץ לקבל חוות דעת רפואית מפורטת על מנת להציג את הנזקים שנגרמו לך בעקבות התאונה ואת השפעתם על היכולת שלך להמשיך לעבוד.

 טפסים ומסמכים חשובים:

• טופס בל 250 – הודעה על תאונת עבודה.
• טופס תביעה לדמי פגיעה – עבור תשלום של 90 ימי מחלה ראשונה.
• חוות דעת רפואית – אישור רפואי על קשר בין התאונה לבין העבודה. תעודה רפואית ראשונה ונוספת לנפגעי עבודה.
• תיעוד רפואי – רשומות רפואיות מביקורים אצל רופאים, בדיקות, צילומים וכו'.
• תיעוד של התאונה – תיאור מפורט של אירוע התאונה, כולל מקום, זמן ונסיבות.

טיפים חשובים בכדי להימנע מטעויות:

• הקפד על דיווח מידי – אל תחכה יותר מדי זמן לפני שתודיע למעסיק (אם אתה שכיר) או לביטוח לאומי. דחיית הדיווח יכולה להקשות על קבלת פיצויים.
• שמור על תיעוד ברור ומסודר – תמיד שמור את כל המסמכים הרפואיים, חשבוניות טיפול, צילומים ומסמכים נוספים. ככל שתהיה לך תמונה רפואית מסודרת, כך תוכל להוכיח את הקשר בין התאונה לעבודה בצורה טובה יותר.
• אל תמלא את הטפסים באופן עצמאי – ההכרה על ידי ביטוח לאומי ותשלום הסכומים המגיעים לאדם שנפגע הם נושא לא פשוט ויש מגוון קריטריונים שיכולים להשפיע על סכום הפיצוי. כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הביטוח הלאומי או נציג שמכיר את הזכויות שלך בצורה יסודית.
  עו"ד ידע לנהל את התיק כך שהתיק יוכר ולא ידחה על ידי המוסד לביטוח לאומי שכאמור ככל וקיים ספק – דוחה תיקים.
  עו"ד ידע לקדם פיצוי עבור נכויות זמניות – לדוגמא אדם שבעקבות עבודתו לא עובד בכלל ידרוש מביטוח לאומי – הכרה כנכה נזקק – כלומר תשלום של חלף משכורת עבור העובד.
  עורך הדין העוסק בתאונות עבודה ינהל את התיק וימצה את זכויותיו של העובד במלואם.
• קח את הזמן לקרוא את זכויותיך – ישנם חוקים ותקנות שונים שיכולים להשתנות לפי סוג הפציעה, מצבו הבריאותי של העובד, פרק הזמן שבו לא יכול לעבוד וכדומה. הבן את זכויותיך ואל תמהר לוותר.

נפילה בעבודה או תאונה אחרת יכולה להותיר אותך במצב לא פשוט. חשוב לדעת שהמערכת הביורוקרטית יכולה להיות מסובכת ומבלבלת, והפנייה לאיש מקצוע בתחום יכולה למנוע טעויות, להבטיח את זכויותיך ולהקל עליך את התהליך. יועץ או עורך דין המתמחה בתאונות עבודה יוכל לעזור לך לממש את זכויותיך בצורה הטובה ביותר ולסייע בהגשת תביעות, ביצוע דיווחים וייעוץ רפואי.

אל תתמודד עם הלחץ לבד – פנה למומחים שיעשו את העבודה עבורך.

מה עושים בוועדה רפואית?

ועדה רפואית היא חלק מהתהליך שבו נפגעי עבודה פונים לביטוח לאומי כדי להעריך את מצבם הרפואי ולהחליט אם מגיעים להם פיצויים. מדובר בשלב קריטי בתהליך של קביעת זכויות הנפגע, ולכן חשוב להבין מה קורה בוועדה, כיצד להתכונן אליה, ואילו זכויות יש לך אם לא מרוצים מההחלטה.

מהי וועדה רפואית בביטוח לאומי?

הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי היא גוף המורכב ממספר אנשי מקצוע רפואיים, אשר בוחנים את מצבו הרפואי של הנפגע ומחליטים על דרגת הנכות הרפואית שנגרמה בעקבות תאונת העבודה. הוועדה לא רק קובעת את דרגת הנכות, אלא גם בודקת אם יש קשר סיבתי בין התאונה לבין הפציעה. הועדה גם מציינת את האיברים שנפגעו ויש לשים לב שכל האיברים שנפגעו נדונים בועדה.
הוועדה הרפואית נוכח רופא מומחה בתחום הרלוונטי, רופא ממונה מטעם הביטוח הלאומי שיבחן את מצבך הרפואי מנקודת מבט של הכיסוי הביטוחי והקשר לתאונה, ומומחים נוספים במידה ומדובר במקרה מורכב שדורש יותר ממומחיות אחת.

הכנה לוועדה רפואית:

הוועדה הרפואית היא לא רק פגישה עם רופא – מדובר בתהליך שמאוד יכול להשפיע על זכויותיך, ולכן חשוב להתכונן אליה בצורה נכונה.
יש להכין מסמכים רפואיים הקשורים לפציעה, תיעוד של חוויותיך האישיות כגון כאבים או קשיים בתפקוד, וכן פירוט מצב התפקוד הכללי כמו תיאור איך התאונה השפיעה על חיי העבודה וכד'.
עליך להיות מוכן לענות על שאלות בקשר לתהליך הרפואי שלך. אל תתבייש להסביר אם יש לך קושי כלשהו. זה לא הזמן להסתיר דברים, כיוון שזו ההזדמנות שלך להסביר את המצב הרפואי בצורה הטובה ביותר.
חשוב להגיע לוועדה עם הרבה סבלנות, מכיוון שהתהליך יכול לקחת זמן, ולעיתים יש הרבה שאלות שנוגעות לא רק לפציעה אלא גם לתפקוד הכללי שלך.
עורך דין יתייעץ עם מומחים רפואיים כדי להוכיח את טענותיו הרפואיות, ובמידת הצורך יעזק בהערכת נכות מטעם מומחה מטעמו.

למה חשוב להיות מלווה על ידי עורך דין בוועדה רפואית?

עורך דין תאונות העבודה יכול להיות לעזר עצום. הנה כמה סיבות לכך:
• ייעוץ והכוונה – עורך דין מקצועי יכול לייעץ לך לגבי איך לפתח את התיק שלך לפני הוועדה, איזה מסמכים חשוב להביא, ואילו עדים או תיעודים חשובים להצגת המצב הרפואי שלך.
• הכנה לשאלות – לעיתים, הוועדה הרפואית עשויה לשאול שאלות קשות או להיות מתמקדת בפרטים שלא תמיד נראים חשובים לך. עורך דין יכול להכין אותך לשאלות הצפויות ולוודא שתציג את המידע בצורה ברורה ומשכנעת.
• שמירה על זכויותיך – עורך דין מנוסה יודע לזהות מתי ישנה חוסר בהירות או חוסר מקצועיות מצד הרופאים בוועדה, ויכול להגן על זכויותיך. גם אם תצא מהוועדה עם תחושת אי נוחות או אם לא ניתנה לך מספיק תשומת לב, עורך דין יוכל להנחות אותך על הצעדים הבאים.
• הגשה של חוות דעת רפואית חיצונית – לעיתים, כאשר יש פערים בין דעתך הרפואית לדעה של הרופאים בוועדה, עורך דין יכול להמליץ לך להגיש חוות דעת רפואית נוספת שתומכת בעמדתך.
מה עושים אם ההחלטה של הוועדה הרפואית לא מרצה את הנפגע?
אם הוועדה הרפואית קבעה דרגת נכות או פסקה שלא מספקת את הציפיות שלך, ישנן מספר דרכים לפעול כמו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית, הגשת חוות דעת רפואית חדשה או ערעור לבית הדין לעבודה.
אם נפגעת בתאונת עבודה, חשוב לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בתחום על מנת להבטיח את זכויותיך ולקבל את הפיצויים המגיעים לך. המשרד שלנו מתמחה בליווי נפגעי עבודה בכל שלב של התהליך, החל מדיווח לביטוח לאומי ועד לערעור על החלטות וועדות רפואיות. עם ניסיון עשיר וידע משפטי רחב, אנחנו מבטיחים לך ייצוג מקצועי ומסור, כך שתוכל להתרכז בהחלמה ולא בניירת ובבירוקרטיה. פנה אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ אישי, והבטח את עתידך ללא דאגות!